החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון – תיקון 2018 תוספות לחוק

החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון התשמ"ג – 1983 (להלן: "החוק")[1] עבר מספר תהפוכות חיוביות בשנים האחרונות, כאשר האחרונה שבהן הייתה עם כניסת הוראות חדשות ביום 1.9.2018. הוראות אלו הרחיבו את איסור העישון למקומות נוספים. על נזקי העישון, החוק למניעת עישון, היעדר אכיפה והגשת תביעה ייצוגית תוכלו לקרוא בקישור הבא: החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.

החוק קובע: "לא יעשן אדם במקום המפורט בתוספת (להלן – מקום ציבורי)". כלומר במסגרת החוק הוגדרו מקומות בהן העישון נאסר, מקומות אלו מצויים בתוספת לחוק. חלק מהמקומות מוכרים יותר כגון: אולם קולנוע, אולם שמחות, מסעדה ובריכות שחיה, וחלקם מוכרים פחות – לדוגמא לא הרבה מודעים כי שטח פתוח בקניון מוגדר כמקום בו העישון אסור עוד משנת 2001. בתיקון 2018 לחוק, נוספו מקומות חדשים האסורים לעישון, ואנו נעסוק בהם להלן.

א. שטח תחום שאינו במבנה ובו התקהלות מאורגנת של למעלה מ- 50 בני אדם

מטבע הדברים שטח תחום יהיה על פי רוב מוקף בגדר, והכניסה והיציאה יהיו מוסדרים דרך שערים. במקרים אלו, על המארגנים לעשות כל שניתן ולמנוע מהלקוחות המבלים לעשן במתחם. המארגנים צריכים לתלות שלטים ברורים האוסרים על העישון, וכן שימוש בסדרני מניעת עישון יכול לסייע בקיום הוראות החוק.

עו"ד עומר פיינטוך הגיש תביעה ייצוגית כנגד עיריית תל אביב בגין אי מניעת העישון במתחם "כפר האירוויזיון" שהוקם לצורך אירוח תחרות האירוויזיון. במתחם כפר האירוויזיון לא נעשה דבר כדי למנוע את העישון המזיק, לא היו שלטים האוסרים על עישון ואף סדרני המתחם עישנו. אם בכך לא די, הסדרנים ועובדי פיקוח מטעם העירייה לרבות "הסיירת הירוקה" מסרו כי במתחם מותר לעשן. חזקה כי על רשויות מקומוית לדעת את החוק, להקפיד על אכיפתו ובוודאי ליישמו, קל וחומר כאשר הן המחזיקות ומארגנות האירוע.

ב. גני שעשועים וגני ילדים

חל איסור מוחלט על עישון בגני שעשועים, וכן חל איסור על עישון בקרבת גני ילדים (עד 10 מטרים מהכניסה לגן). תיקון מבורך זה נולד מיוזמות פרטיות, כאשר מחקרים הראו נזקים בריאותיים מוכחים לילדים נוכח עישון. נוסף על כך, קיימת סכנת חנק והרעלת ניקוטין בגין בליעת בדלי סיגריות ע"י ילדים מתחת לגיל 6. בארה"ב לדוגמא בכל שנה נפגעים כ-  150 ילדים מתחת לגיל 6 מבליעת בדלי סיגירות[2]. בישראל טרם תיקונים שהוכנסו לחוק, דווח בשנת 2012 ע"י המרכז להרעלות הארצי על 64 מקרי הרעלה של ילדים עקב בליעת בדלי סיגריות.

עוד ניתן ללמוד על חשיבות תוספת זו, מדברי ההסבר להצעת החוק על איסור עישון בגני שעשועים אשר נכתבה בסיוע איגוד רופאי בריאות הציבור והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון בישראל של ההסתדרות הרפואית בישראל[3]:

"מחקרים מדעיים מראים כי עישון סביבתי גורם לנזק בריאותי חמור לילדים. לדוגמא, ניתוח של מחקרים רבים בקרב אוכלוסייה רגישה זו הציג עליה ניכרת בסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה, להתקפי אסטמה ולצפצופים, לזיהומים באוזן התיכונה, לפגיעה בתפקוד ריאתי ולדלקת קרום המוח (בחלק מהמקרים הסיכון יותר מכפול). כמו כן, מחקרים עדכניים מוכיחים, כי גם חשיפה באוויר הפתוח ולא רק במקומות סגורים היא משמעותית. בנוסף, קיימת תופעה המכונה "עישון יד שלישית" – הרעלים המתפזרים מעישון טבק נספגים במשטחים ובבגדים, נפלטים לאחר מכן וגורמים לחשיפה מסוכנת לעישון סביבתי.

מניעת עישון פסיבי של ילדים במרחבים ציבוריים שכיחה ברחבי העולם המערבי. למשל, במספר מדינות בארה"ב, כגון איידהו וקנטאקי, נאסר על עישון ליד ילדים במקומות ציבוריים, לרבות בפארקים. בניו-יורק אסרה העירייה בחוק בשנת 2011 על עישון בפארקים ברחבי העיר, וזאת אף ללא קשר להימצאות ילדים במרחב. כמו כן, בחלק מהמחוזות או מהמדינות בקנדה ובאוסטרליה ישנן הגבלות דומות על עישון בגני שעשועים לילדים.

לצד זאת, בהמלצת מועצת האיחוד האירופי בעניין סביבה ללא עישון משנת 2009 הושם דגש על מניעת עישון בקרב ילדים ובני נוער בדרכים שונות, לרבות על ידי נקיטת אמצעים לצמצום החשיפה לעישון פסיבי בקרב קבוצות אלה. על פי דוח של האיחוד האירופי משנת 2013 בנושא חקיקה למניעת עישון ויישומה, גם במספר מדינות של האיחוד נאסר העישון במקומות ציבוריים בהם נמצאים לרוב ילדים. כך למשל, באוסטריה רשויות מקומיות יכולות למנוע עישון בגני שעשועים לילדים. כמו כן, בבולגריה נאסר עישון במקומות מעין אלה, וכך גם בספרד, צ'כיה, דנמרק, לטביה ומלטה. יצוין כי במחקר שנעשה באנגליה נמצא כי חקיקה למניעת עישון אפקטיבית ביותר והביאה לירידה משמעותית של חשיפה לעישון פסיבי בקרב מבוגרים.

כל האמור לעיל מוכיח בבירור כי מניעת עישון פסיבי בקרב ילדים נשענת על צורך בריאותי שהוכח מדעית והוכר משפטית ברחבי העולם. מן הראוי למנוע עישון ליד ילדים ולצמצם ככל שניתן את חשיפתם לעשן סיגריות ולנזקיו העקיפים."

ג. כל מקום בבית חולים או במרפאה, לרבות חצר המוסד, וכן עד 10 מטרים מהכניסה למתחם

איסור העישון בבתי חולים היה קיים בחוק בנוסחים שונים. בנוסחים הקודמים של החוק אחראי במוסד רפואי היה רשאי לקבוע פינות עישון בתוך בניין בית החולים ו/או המרפאה. בשנת 2001 נוסף תיקון אשר אסר את העישון בתוך בניין של בית חולים או מרפאה ובוטלו אזורי העישון שהיו קיימים.

תיקון 2018 האחרון החריף את האיסור, כאשר נקבע כי העישון אסור בכל מקום בבית החולים או המרפאה, לרבות בחצר המוסד: "כל מקום בבית חולים או במרפאה, לרבות חצר המוסד, וכן באזור הכניסה או היציאה לבית החולים או למרפאה, בטווח של 10 מטרים מהכניסה או היציאה, למעט בית מגורים הנמצא בטווח האמור…"

החוק מאפשר לבית החולים להגדיר אזור עישון במרחק של 10 מטרים מהבניין ובלבד שהעישון בו אינו מהווה מטרד לחלקים אחרים של המקום (החוק מאפשר גם להקצות חדר נפרד עבור מחלקת אשפוז סגורה).

ד. מגרשי ספורט

נושא הספורט נכנס לחוק למניעת עישון עוד בשנת 2014 בכל הקשור אצטדיוני ספורט. החידוש של תיקון 2018 היה באיסור העישון במגרשי ספורט דוגמת ספורטקים למיניהם, וכלשון החוק: " חדר או אולם או מקום תחום פתוח לציבור המיועד לפעילות גופנית או לספורט, לרבות מגרשי ספורט".

כלומר, כיום חל איסור מוחלט על עישון במגרשי ספורט פתוחים דוגמת כדורסל , כדורגל, ריצה ואחרים, המצוייים בכל רשות מקומית.

ה. כל מקום במשרדי רשות ציבורית

כיום החוק אוסר על עישון בכל שטח במשרדי ממשלה לרבות חצרי המבנים כגון: בתי משפט, רשויות מקומיות – עיריות, ומועצות דתיות. החוק מאפשר להקצות אזור עישון במרחק של 10 מטרים מהכניסה ובלבד שלא יהווה מטרד לחלקים אחרים של המבנה. לדוגמא, לא ניתן להקצות אזור עישון בסמוך לגדר חיצונית של המבנה, כל עוד העישון יפריע לעובדים שחלון חדרם צמוד לאזור העישון.

עו"ד עומר פיינטוך, ניהל תביעה ייצוגית כנגד עיריית נהריה (ת"צ 38945-05-19), וזאת עקב הפרת חמורה של החוק, ועישון מאסיבי בתוך שטח העירייה. במסגרת התביעה נטען כי עובדים מעשנים בתוך המבנה ואף בזמן קבלת קהל, וכן שטח המדרגות החיצוניים הפך ל"אזור עישון" ואף הוצבו בו מאפרות עבור התושבים הפוקדים את המתחם וכן עבור עובדי העירייה. במסגרת ההליך הופסקה התופעה, וכעת העובדים מעשנים אך ורק מחוץ לשטח המבנה. כמו כן , עיריית נהריה ביצעה הסברה על נזקי העישון וזאת בכל התיכונים בעיר, בכל הכיתות במסגרת שעת חינוך שלמה. זאת ועוד עיריית נהריה הקצתה 4 פקחים ייעודיים לנושא אכיפת העישון. 

בחודש מאי 2020, הגיש עו"ד עומר פיינטוך בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות שדות התעופה. בבקשה נטען כי על רשות שדות התעופה חל איסור להציב תאי עישון בתוך שטחה. טענות נוספות בבקשה לאישור הן בנוגע לעישון בשטחי הטרמינל החיצוניים.

 

ו. חניון מקורה או תת קרקעי הפתוח לציבור

חניונים רבים הפכו לאזורי עישון. כך לדוגמא בקניונים עובדים ומבקרי המתחם היו "מסיימים סיגריה" טרם כניסתם למעלית ואף עובדים היו יורדים לעשן בזמן הפסקה בשטח החניון. תיקון 2018 אוסר את העישון בחניון מקורה, חייב בעלי חניונים רבים להוציא את המאפרות משטח החניון, וכן לדאוג לשילוט רחב האוסר על עישון בשטח החניון.

ז. גן חיות

חל איסור מוחלט על עישון בשטח גן חיות. ניתן להקצות אזור עישון בטווח של 10 מטרים מהכניסה והיציאה ובלבד שלא יהווה מטרד לחלקים אחרים של גן החיות.

ח. סיכום

החוק למניעת עישון מתקדם מאוד במדינתנו והוא חל על מגוון של מקומות. מאז 1983 החוק עבר תיקונים רבים, אולם המלאכה עוד רחוקה מלהסתיים. במקרה שקיימת הפרה של החוק, שומה עלינו להתלונן בפני מחזיק המקום ו/או הגורם האחראי בנמצא. לדוגמא, אם מדובר במסעדה, ניתן לפנות למנהל או אחראי משמרת, אם מדובר על הופעה – ניתן לפנות לסדרנים ולשומרים.  בדרך זו ובשיתוף גורמי האכיפה ובתי המשפט, ניתן יהיה לגרום גם ליישום החוק ביתר שאת.

נציין, כי כיום קיימות הצעות נוספות לתיקון החוק. הצעת חוק של חברת הכנסת יעל גרמן[4] מנסה להביא לביטול חדרי העישון ומצב של איסור עישון גורף במקומות ציבוריים לרבות בשטחים הפתוחים. דברי ההסבר להצעת החוק מפרטים את הקושי הקיים עם הקצאת "אזורי העישון". דה-פקטו, מחזיקי המקומות אינם מקפידים על מניעת העישון, ובתוספת היעדר אכיפה מצד הרשויות מביאים לפגיעה בציבור הרב הלא מעשן. על היעדר אכיפה ופגיעה ב- 80% מהציבור הלא מעשן ראו סקירה של עו"ד עומר פיינטוך – במאמר  "החוק למניעת עישון".

מדברי ההסבר של הצעת החוק לביטול חדרי העישון:

"על פי דוח שר הבריאות על העישון לשנת 2015, בכל שנה מתים בישראל 800 אנשים לא מעשנים שנחשפו לעישון כפוי. במחקר ניטור ביולוגי שביצע משרד הבריאות נתגלו סימנים של חשיפה לעישון בקרב 63% מציבור הלא-מעשנים. תוצאה זו מצביעה על חשיפה נרחבת לעישון כפוי בישראל, ומחייבת הגברת ההתערבות למניעת חשיפה זו.

על אף תיקון מס' 2 לחוק משנת 2007, בו, בין היתר, הוגדלו הקנסות והוטלה חובה על המחזיק של מקום ציבורי למנוע עישון בשטח המקום – המעשנים ממשיכים לעשן בחלק ניכר מהמקומות הציבוריים, מחזיקים רבים של המקומות אינם מקפידים על מניעת העישון ורשויות אכיפת החוק ממעטות באכיפת החוק. חדרי העישון ואזורי העישון מקשים בצורה ניכרת על אכיפת החוק מכיוון שהם מהווים למעשה פטור חלקי וכר נרחב לפרשנויות על ידי בעלי מקומות ציבוריים, גופי אכיפה  ובתי משפט. החוק צריך להיות ברור וחד משמעי ולפיו "אסור זה אסור", על מנת למנוע בעיות פרשניות אלו.

לאור האמור לעיל, מוצע לבטל את חדרי העישון בכלל המקומות הציבוריים הסגורים  וכן את אזורי העישון במקומות הציבוריים הפתוחים."

נציין, כי נוכח היעדר ממשלה וכנסת מזה תקופה ארוכה אין כל התקדמות בנושא, ולפיכך היות שאכיפת החוק ע"י הרשויות בטלה בשישים אל מול ההפרות הרבות, נותרנו אנו האזרחים בחזית המאבק במיגור העישון הכפוי.

אם נפגעתם מהפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, חשוב לתעד ככל שניתן, את הפרת החוק בתמונות או ווידאו, וכן אף את הפניה למחזיק המקום או מנהל.

קישור לראיון של עו”ד עומר פיינטוך בנושא אי אכיפת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים בתוכנית "פרקליטים – עד הבית" ששודרה בערוץ רשת 13.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו בא להחליף ייעוץ משפטי של עורך דין.

לקבלת ייעוץ משפטי ניתן ליצור קשר דרך האתר.

מקורות:

[1] לקריאת נוסח החוק המלא באתר נבו: https://www.nevo.co.il/law_html/law01/081_001.htm

[2] https://aapcc.org/annual-reports :American Association of Poison Control Centers

[3] הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – איסור עישון בגן שעשועים ציבורי לילדים), התשע"ז-2017: https://main.knesset.gov.il

[4] הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון (תיקון – ביטול חדרי העישון), התשע"ט-2019: https://main.knesset.gov.il